אהבה שאפשר לשוב אליה
״ארפא משובתם, אהבם נדבה; כי שב אפי ממנו.״
הושע י״ד:5 · לקריאה בתנ״ך
״שובה ישראל״, קורא הושע. זו קריאה לעם שנכשל, אבל גם לעם שעדיין אהוב. ה׳ אינו מתאר רק את מה שהתרחקנו ממנו. הוא מספר מה הוא מבקש לעשות למעננו: לרפא את המשובה ולאהוב בנדיבות.
לפעמים אנחנו חוזרים לאותו הרגל וכבר מתקשים להאמין שמשהו יכול להשתנות. אפשר להביא אליו גם את העייפות הזאת. אין כאן הזמנה להעמיד פנים שהכול הסתדר, אלא לשוב עם מילים אמיתיות ולבקש עזרה. אהבתו אינה שכר שהצלחנו להרוויח. היא נותנת לנו מקום להניח את ההגנות, להכיר במה שמכשיל אותנו, ולהתחיל שוב. איזה דבר נוכל להפסיק לשאת לבד היום, ולבקש מה׳ לרפא מן השורש?
תפילה פשוטה
ה׳, אני שב אליך גם עם המקומות שחזרתי ונכשלתי בהם. רפא את לבי, עזור לי לקבל את אהבתך וללכת בדרך חדשה.
קוראים, מגלים וחיים פתיחה +סגירה −
אפשר להישאר עם שאלה אחת, לחשוב בשקט, לכתוב במחברת או לשוחח יחד.
ראש
מה ישראל נקרא לעשות, ומה ה׳ מבטיח לעשות?
לב
מה מדבר אליי במילים ״אהבם נדבה״?
ידיים
איזו עזרה מעשית אבקש כדי לשנות הרגל שמרחיק אותי?
רגליים
את מי אוכל לעודד שיש מקום לשוב, בלי להטיף לו?
אפשר לעצום עיניים לרגע ולשאול: מה אני מרגיש שרוח ה׳ מראה לי דרך המילים האלה?
אפשר להעמיק מכאן פתיחה +סגירה −
לקחת מילים ולשוב
הושע י״ד:2–10 נע מן הקריאה לשוב אל בקשת סליחה, ויתור על ביטחונות שווא ותמונה של חיים וצמיחה. ״קחו עמכם דברים״ (פסוק 3) נותן מקום לתפילה פשוטה וכנה. הריפוי בפסוק 5 מתייחס למשובה, להתרחקות מן ה׳; כאן ה׳ מבטיח לרפא את ההתרחקות ממנו ולחדש את הקשר עם עמו.